מימין: יסכה-טבק ויוספברג | צילום: אסף פרידמן

בשבוע שעבר דנה ועדת החינוך של הכנסת במחסור במסגרות חינוך לילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך. את הדיון יזמה יעל יסכה-טבק מהרצליה, אמה של עלמה, ילדה בת חמש וחצי בעלת אוטיזם בתפקוד נמוך. עלמה עומדת לעלות לכיתה א' בשנה הבאה, וככל הנראה תיאלץ לנסוע עד בת ים בכל בוקר, משום שאין מסגרת לימודית מתאימה לה בעירה.

עלמה במכון להתפתחות הילד בגיל שנה ו-11 חודשים. בגיל שנתיים וחצי החלה ללמוד במעון יום שיקומי של עמותת אלו"ט בהרצליה ומגיל שלוש וחצי היא לומדת בגן תקשורת של העמותה לילדים בסיכון בעיר. "אמנם בהרצליה פועלים שישה גנים לילדים על הרצף האוטיסטי — מספר מכובד שמעניק מענה לילדי העיר וגם לילדים מרמת השרון, אבל אין בהרצליה בית ספר יסודי לאוטיסטים בתפקוד נמוך", מסבירה השבוע יסכה-טבק.

לטענתה, מכיוון שבית הספר יחדיו בתל אביב ובית הספר רעות בפתח תקווה פועלים בתפוסת יתר ואינם מסוגלים לקלוט עוד ילדים מאזור השרון, תיאלץ בתה ללמוד בבית הספר מסילות בבת ים, מרחק נסיעה של שעה עד שעה וחצי ממקום מגוריה. "נסיעות כאלה קשות לה במיוחד, בין היתר בשל חרדות, קשיי ויסות וריכוז שמאפיינים ילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך. נוסף על כך, נסיעות כאלה מקשות לתת טיפולים משלימים בשעות אחר הצהריים, והטיפולים האלה חיוניים לקידום הילדים".

אין מענה

בפנייתה לוועדת החינוך של הכנסת ביקשה יסכה-טבק כי משרד החינוך ישקול להקים בית ספר יסודי נוסף במחוז תל אביב, בהיעדר חלופות לילדים בני שש עד 12. "ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי צפוי גידול במספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, וגם אם שיעור המאובחנים יישאר יציב, נדרשת היערכות", היא אומרת.

לדבריה, העיריות מספקות גני תקשורת, כיתות שילוב וכיתות תקשורת המיועדות לילדים בתפקוד גבוה ובינוני, אבל ילדים בתפקוד נמוך, "שזקוקים לליווי צמוד פן יפגעו בעצמם, שמתקשים להתמודד עם רעשים שמאפיינים מסגרות גדולות ונדרשים למערך טיפולים פרה-רפואיים, זקוקים לבתי ספר מיוחדים, אבל מתבקשים למצוא אותם מחוץ לאזור השרון. מאחר שבאופן טבעי מוענקת עדיפות לתושבי העיר שבה נמצא בית הספר, יוצא כי תושבי השרון נדרשים לחזר על הפתחים בניסיונם למצוא מסגרת הולמת לילדיהם, ורבות מהרשויות הקרובות לעירם דוחות את בקשותיהם".

בדיון ציינו חברי הכנסת שהנסיעה מהרצליה לבת ים ובחזרה בכל יום אינה "מרחק סביר", ויש לתת לילדים מענה חינוכי במרחק סביר מביתם. גם נציגים ממשרד המשפטים, המועצה לשלום הילד, ועד ההורים היישובי ואלו"ט שהשתתפו בדיון ציינו כי לא ראוי שתלמידים ייאלצו לנסוע נסיעה כה ארוכה.

אחת מנציגות אלו"ט בדיון היתה נציגת חברת ההנהלה יעל יוספברג מהוד השרון, שבנה מיכאל (13) אובחן על הרצף האוטיסטי בגיל שנה וחצי, ובשנים הראשונות הוגדר כבעל תפקוד נמוך. "הוא לא דיבר, לא הבין, בהה באוויר ולא יצר קשר עין", היא מספרת. "לאחר עבודה אינטנסיבית במסגרת מותאמת (בגן תקשוב ובבתי ספר מיוחדים), הוא הגיע לתפקוד בינוני גבוה, ויכולתי לומר "יש לי ילד בבית. מדבר, שר, יוצר קשר עין ובכל יום כובש שטחים חדשים".

מאז היה בגן קיבל מיכאל טיפול תרופתי פסיכיאטרי, אך ככל שגדל איבדו התרופות את יעילותן, וזה חמישה חודשים שהוא מטופל בקנביס רפואי במסגרת ניסויית, בעקבות מחקר רפואי שהתנהל בבית החולים שערי צדק בירושלים, בהובלת הנירולוג ד"ר עדי ארן. אמנם עדיין אין לקנביס הרפואי התוויה לטיפול בילדים אוטיסטים, אבל בהמלצת פסיכיאטר מורשה ובאישור יחידת הקנביס הרפואי במשרד הבריאות ילדים רבים, ומיכאל אחד מהם, כבר מקבלים את הטיפול, ושיפור של ממש ניכר במצבם.

אוטיזם. אילוסטרציה: shutterstock

ביוזמת ההורים

לדברי יוספברג, על פי נתוני משרד החינוך לשנת תשע"ז מתגוררים כיום באזור השרון למעלה מ-1,000 ילדים אוטיסטים מגיל שלוש עד גיל 21, כשבשנת הלימודים תשע"ח דווח להערכת אלו"ט על גידול של 20-10 אחוז ובאף אחת מהערים האלה אין בית ספר יסודי מתאים. "במשך שנים פניתי לעיריות הוד השרון, כפר סבא ורעננה בטענה שיש צורך ממשי להקים בית ספר אזורי. נפגשתי עם ראשי הערים, אך לא קיבלתי מענה לבקשתי. ברעננה אמרו לי 'איזה כיתות תקשורת נהדרות יש לנו', בכפר סבא אמרו לי ש'אם רעננה והוד השרון יהיו בעניין — גם אנחנו נהיה בעניין'. אז נאלצנו ליזום ולהקים בית ספר כזה בעצמנו".

בית הספר שירת הלב, שמיכאל לומד בו, הוקם בכפר יעבץ לפני שנתיים בשיתוף פעולה עם אלו"ט, משרד החינוך והמועצה האזורית לב השרון. היום לומדים שם 42 תלמידים, רובם מאזור השרון. מאחר שבית הספר יפעל בתפוסה מלאה בשנתיים הקרובות, לא יתקבלו אליו תלמידים נוספים. בחודש הבא תחל בנייתו של מבנה חדש לבית הספר בקריית החינוך בני דרור, שיקלוט בין 80-60 ילדים, אך לא יהיה בכך מענה מלא לצרכים. "על פי הנתונים שבידינו, בעוד חמש שנים יהיו כ-80 אלף ילדים על הרצף האוטיסטי, בהשוואה לכ-17 אלף ילדים היום. משרד החינוך חייב להיערך לגידול הצפוי, לעשות מיפוי חדש של הצרכים ואם יש הצדקה, על המשרד לחייב את העיריות להקים בית ספר אזורי מיוחד לילדים אוטיסטים. העיריות לא יקימו בית ספר כזה ביוזמתן".

תגובות

מעיריית הרצליה נמסר: "אגף החינוך בעיריית הרצליה נותן מענה מקיף בעניין זה. נושא הקמת בית ספר באזור השרון יידון בוועדת החינוך של הכנסת, וההחלטותיה ייושמו בהתאם".

מעיריית רמת השרון נמסר: "עיריית רמת השרון מקדמת פתיחת מסגרת בית ספרית כוללנית לחינוך המיוחד. השאיפה היא שכל תלמיד בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד ילמד בקרבה לאזור מגוריו. יש לזכור כי את התקנים וההקצאות למסגרות החינוך המיוחד קובע משרד החינוך".

מעיריית כפר סבא נמסר: "בכפר סבא יש שני בתי ספר לחינוך מיוחד אשר נותנים מענה לתלמידי העיר והאזור. עיריית כפר סבא מאמינה בשילוב התלמידים בבתי הספר הרגילים, בכיתות הרגילות ובכיתות ללקויי תקשורת".

מעיריית רעננה נמסר: "ברעננה פועלות מסגרות וכיתות מיוחדות ומגוונות שמתאימות לשילוב כל אוכלוסיות הילדים בעיר".

מעיריית הוד השרון נמסר: "בעיר פועל בית הספר לחינוך מיוחד צורים. נכון להיום ולשנים הקרובות, אין מספר ילדים שמצדיק הקמת בית ספר, והמדיניות העירונית דוגלת בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בכיתות רגילות בעזרת משלבת צמודה ופתיחת כיתות ייעודיות בבתי הספר הרגילים".

ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך יחל ברפורמה בחינוך המיוחד בקרוב, ובמסגרתה ייבנו יותר מ‑1,000 כיתות לימוד חדשות בכל רחבי הארץ ויבוצעו התאמות במתקנים והכשרות לסגלי החינוך הרגיל. נוסף על כך יתוקן חוק החינוך המיוחד, יבוטלו ועדות ההשמה והשילוב ותוקם ועדת זכאות אחת. אחת המטרות המרכזיות היא לתת לתלמיד מענה קרוב לביתו ולמנוע ממנו נסיעות ארוכות".